הגדרה: בעבר נקרא פשיטת רגל. ביום 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל . אומנם החוק מנסה לאזן בין שיקומו של החייב והחזרתו למעגל העבודה לאחר שהחייב עמד בתנאי ההליך ועד לקבלת הפטר, לבין האינטרס של הנושים לקבל את כספם. בפועל חוק זה היטיב עם החייבים ופחות עם הנושים.
מהי מטרתו של החוק?
א. לשקם את החייב ולהשיבו למעגל החיים הכלכליים.
ב. לדאוג שהנושים יקבלו כספם באופן מקסימלי בהתאם לנסיבות הקיימות
למי הליך זה מתאים?
א. כאשר אדם פרטי או חברה אינם יכולים לפרוע אץ חובותיהם בהווה או בעתיד. ב. מצב בו גובה ההתחייבויות גבוהה משווי הנכסים- גם כספים וגם נכסים אחרים מי יכול לבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון? א. החייב אם זה אדם פרטי או החייבת אם זו חברה. ב. נושה ( מי שחייבים לו כסף ). ג. היועץ המשפטי לממשלה.
למה בעצם רואים בחוק הזה מהפכה של ממש? במשך שנים רבות חייבים שנכנסו להליכי פשיטת רגל נגררו במשך שנים ארוכות בכותלי בית המשפט הוטלו עליהם מגבלות רבות תוך מעורבות ממשית של הכונס ושלוחותיו בחייהם הפרטיים. לא עוד!!!!!
אז מה כל כך מיוחד בחוק הזה אתם שואלים?
1. הדגש העיקרי בחוק הוא שיקומו של החייב והשבתו למרקם החיים הכלכליים- לחייב נקבע סכום שעליו להחזיר מכלל החובות שלו בתוכנית פירעון ועד קבלת הפטר ומחיקת כלל החובות שנצברו עד כניסתו של החייב להליך ( ישנם חובות שלא ניתן לקבל עליהם הפטר – קנסות למשל). 2. במקרים רבים התשלום שבסופו של דבר ישולם ע"י החייב במסגרת ההליך נמוך באופן משמעותי מסך החובות שלו. 3. בהליך חדלות פירעון תוכנית הפירעון מתבססת ברובה על נסיבות חייו של החייב ( מצב בריאותי, מצב אישי, משפחה וילדים ), יכולתו הכלכלית (כמה החייב משתכר ביחס ליכולת ההשתכרות שלו). לאחר שקלול הפרמטרים הללו נקבע כושר ההחזר החודשי של החייב במסגרת תוכנית הפירעון. 4. משך ההליך- בעבר ההליך היה יכול להמשך כ 7-10 שנים . כיום בנסגרת החוק החדש ההליך נמשך כ 48 חודשים ( כשנה עד דוח ממצאי בדיקה ועוד 36 חודשים של תוכנית הפירעון) , כלומר כ 4 שנים משמע פחות ממחצית התקופה שהיתה נהוגה לפי פקודת פשיטת הרגל. 5. עם כניסתו של החייב להליך מוקפאים ההליכים נגדו. בשלב מסוים החייב אף יכול להחזיק כרטיס אשראי קרדיט ולנהל את חייו באופן חופשי יותר. מהם שלבי ההליך אתם שואלים? 1. מוגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. אם הגשת הבקשה, הבקשה נבדקת ע"י הגורמים הרלוונטים ( בית משפט, ממונה, נאמן ) במידה והדבר אינו מאושר נדחית בקשתו של החייב. במידה והיא מאושרת ממשיך הוא לשלב הבא. 2. ינתן צו לפתיחת הליכים ובמסגרתו ישלם החייב תשלום זמני במשך מספר חודשים עד שהנאמן יגיש דוח ממצאי בדיקה בד"כ כ 11-12 חודשים. . במהלך החודשים הללו יבדוק הנאמן את אופן היווצרות החובות, כספים או נכסים המצויים בידי החייב או שייכים לו ,נסיבותיו האישיות של החייב. וכמו כן יבדוק את תביעות החוב שהוגשו נגד החייב 3. אם מדוח ממצאי הבדיקה עולה כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ( למשל לקיחת התחייבויות כלכליות בידיעה שאינו יכול לפרוע ) ו-או בשל פעולות פליליות ( למשל הימורים לא חוקיים ) ו-או רובו המכריע של החוב נוצר מחובות שאינם ברי הפטר ( למשל קנסות ). הנאמן כנראה ימליץ שלא לתת צו לשיקום כלכלי ואז בקשת החייב למתן צו תדחה. במידה ומדו"ח הנאמן עולה כי החייב ראוי לקבל את הגנת החוק אז ימליץ הוא לגבש תוכנית פירעון לתשלום חובות החייב כפי שקבע הנאמן. 4. אם מתן הצו וגיבוש תוכנית פירעון שאושרה ע"י בית המשפט יקבע לחייב תוכנית פירעון בת 36 חודשים שבסופה יקבל הפטר. אם לא יעמוד בתנאי התכנית התווספו לחייב חודשים נוספים בתוכנית הפירעון או לחילופין יבוטל ההליך. 5. בסיום תוכנית הפירעון ולאחר שהחייב עמד בה יקבל הוא הפטר על חובות העבר שלו ויחל את שיקומו האישי והכלכלי.
